מאת: אופק אור

הלוחמת שלי, כל כך קטנה, כל כך עוצמתית, מדהימה ומעוררת השראה.

כובשת את כולם בכל מקום שאת הולכת עם העיניים הכחולות והחיוך המושלם.

אחרי הניתוח הראשון שלך אמרת לי "טוב שזאת אני, אף אחד אחר לא היה מסוגל להתמודד עם זה "

שבוע לפני שנפטרת ביקרתי אותך בבית חולים, בכינו ביחד , החזקתי לך את היד ואמרת לי שתעברי את זה, אני יודעת שנלחמת עד לדקה האחרונה גיבורה שלי.

אין שניה שאת לא חולפת לי בראש , הלב מתפוצץ מגעגוע למרות שאני יודעת שאת איתי בכל צעד שאני עושה

כמו שאמרת לי בחלום "את היחידה ששמה את הרגש בצד ומצליחה לתפקד".

זה מאוד קשה כשאת לא כאן יפהשלי.

את חלק ממני, חרוטה לי עמוק בלב לנצח.

אני אוהבת אותך ומתגעגעת ברמות שאי אפשר לתאר במילים

שתפו על דנה

Maximum file size: 5 MB
דילוג לתוכן