דנה הייתה ילדה מוכשרת מאוד, רקדנית מעולה היא לגמרי הייתה מודל לחיקוי. רקדתי עם דנה בלהקה כ 3 שנים ולצערי לא יצא לי להכיר אותה יותר מידי מחוץ לגבולות הסטודיו. אחרי לכתה וכל הסיפורים ששמעתי עליהה הבנתי כמה חבל שלא יצא לנו להפגש יותר ולהכיר. אני תמיד מתרגשת ועולות לי דמעות כאשר אני שומעת סיפורים על דנה. מה שלקחתי מדנה זה לנסות להיות אדם טוב יותר. באחד מהימים הלכתי ברחוב בדרך הביתה וראיתי שקית/עטיפה של ממתק באחד הסיפורים שמעתי "שדנה הייתה אדם שרואה את האחר ודואג לסביבה שלו ושפעם העירה לחברה שזרקה לכלוך על הרצפה ואמרה לה שאדם מבוגר כמו סבא שלה כנראה ירים את זה." באותו רגע נזכרתי בסיפור והחלטתי לזרוק את העטיפה לפח, הנחתי שזה מה שדנה הייתה עושה.