טקס חניכת "מרכז דנה "

מילים לטקס פתיחת מרכז דנה

אורחים נכבדים.

היום חצי שנה בדיוק מאז שדנה היקרה שלנו עברה למימד אחר והתחברה לאורו של הבורא, הגעגוע והכאב מפלחים את הלב יום יום.

דנה, ילדה עם נוכחות עצומה, הקרייזי גירל של הבית ,הביאה אור עצום ליקום , מלאת שמחת חיים, נבונה, תוססת , קופצנית, מרתקת , מצחיקה ותמיד אופטימית. החברים שלה שמלווים אותנו ונמצאים פה איתנו גם היום אמרו לי – "את יודעת ,אף פעם לא ראינו את דנה עצובה, היא תמיד היתה שמחה ולפעמים עצבנית ", כזאת היא דנה שלנו.

ילדה עם יכולת מיוחדת להפיץ אור ולגעת בכל אחד שהכירה ולו לרגע, להיכנס ללב ולהתיישב שם.

פרח שלנו רק בת 20 , עם תובנות של אישה כבת 60 ,כל כך הרבה דברים למדנו ועדיין לומדים מהילדה המופלאה הזאת. באחד הימים שנכנסתי אליה לחדר מצאתי דף שדנה כתבה בהיותה כבת 16 , כשהיא עדיין בריאה לחלוטין.

כחלק משיח שהיה לה עם חיה תשובה היקרה, דנה כתבה בדף הזה דברים שהיא מודה עליהם, חלק מהדברים שהיא הודתה עליהם ואני מצטטת

"תודה שיש לי גוף (ואפילו את כל החלקים בו ), תודה שאני נושמת לבד, שהתעוררתי בבוקר כמעט 17 שנה ,

מודה על החזרה לרקוד !!! (אחרי בגרויות ), שיש לי בית (שאפילו בית שאני שמחה לארח בו ),

שיש לי את היכולת והאפשרות להתגייס"

במפגשים בין דנה לחיה באותה תקופה , הן שוחחו על ההווה , אך בעיקר על העתיד. הראיה שלה לעתיד, החזון של דנה היה "לרקוד את החיים" ואני מצטטת את דבריה:

"יש אנשים שבחיים אוהבים לשבת, לעמוד, להיות סטטיים במקום הנוח להם. אני רוצה לרקוד את החיים- לגוון בהם, להסתקרן,לנוע. חשוב לזכור שהרקוד כולל בתוכו גם הצלחות וסיפוקים , אך ברקוד יש גם נפילות, כאב ,זמן מנוחה והפסדים. יש גם סוגים שונים של רקוד. לפעמים החיים לא מאפשרים לנו לרקוד בדרך בה אנחנו רוצים, מה שמאלץ אותנו לחפש דרך אחרת".

רק בת 16 אבל יודעת משהו על העולם הזה... ילדה עם חלומות גדולים ושאיפות גדולות לחיים.

הריקוד היה אהבת חייה של דנה. רקדנית נדירה מבטן ומלידה כל הזמן בתנועה וריקוד, התעמלות אומנותית, התעמלות קרקע, סטפס והמון המון היפהופ , כמעט מחצית מחייה רקדה היפהופ ובכל הזדמנות, אבל ריקוד אחד ידעה הכי הכי טוב לרקוד, רקדה בכל רגע ובכל יום את רקוד החיים, בעצימות גבוהה באנרגיות נדירות בקצב שונה ,בסגנון חדש, רקדה בצעדים שלימדו אותה ורקדה בכוראוגרפיה ייחודית ונדירה בסגנון חופשי שהמציאה בעצמה, בהרמוניה מושלמת שכולם יכלו לראות כמה אור ושמחה היא מפיצה , כל מי שהביט בה מיד חייך והתמלא באנרגיות ושמחה, כמו זרקור של אור במרכז הבמה כך מורגשת הנוכחות שלה, וכמובן סחפה אחרייה אחרים לעשות את הצעד הראשון שלהם יד ביד יחד איתה.

ואז....

החלום של דנה להיות לוחמת קרבית במדים התנפץ , הסרטן דפק לנו בדלת לראשונה בגיל 17, הצבא סירב לגייס אותה למרות שהחלימה ולמרות כל הניסיונות והבקשות שלה.

אולי היא לא היתה לוחמת במדים אבל דנה הייתה לוחמת נדירה נחושה ועצמתית, שלא רואה בעיניים שום מכשול בדרכה לכבוש יעדים ולממש מטרות.

לוחמת על העקרונות שלה , גם אם הן מנוגדות ושונות לחלוטין מהסביבה, הולכת תמיד אחרי צידקתה ויודעת לסחוף ולשכנע את כולם, נלחמת עבור צדקתם של אחרים שלא מעיזים להביע את דעתם בקול רם כי התביישו או לא היה להם את האומץ לדבר, כולם שווים בעיניה, וכולם ראויים להזדמנות, לוחמת בנחישות לשנות כל עוול שראתה לנגד עיניה , לוחמת לשיוויון בין נשים לגברים מגיל כל כך צעיר, לוחמת שהשיח סביבה יהיה הכי מדויק וברור בצורה אמיצה נעימה ואסרטיבית . נלחמה בסרטן עם כוחות נפש הירואיים, אמרה "טוב שזו אני ",מנהל המחלקה נכנס אליה לחדר כדי לקבל ממנה זריקת עידוד.

תמיד ראתה את האנשים שרוב בני האדם לא רואים , הושיטה יד לאנשים עם מוגבלויות שצריכים עזרה, ראתה את אותו נער שהתבייש לרקוד במסיבה ידעת לגשת אליו ולהרקיד אותו, דאגה לכוס קפה ועוגה כשמנקה הרחובות הגיע ליד הבית שלנו, העירה לחברה שזרקה עטיפת נייר שוקולד שתרים מהרצפה כי מישהו מבוגר יותר מאבא שלה יצטרך להתכופף ולהרים את זה.

אני פוגשת הורים שמספרים שדנה כמו בת עבורם, הורים של חברים וחברות, אנשים שהכירה בדרכה , בשירות הלאומי ובחיי היומיום, שנמצאים כאן איתנו היום, כל כך מלאת חום ואהבה הילדה המופלאה הזו ,ולא זו לא קלישאה להגיד שלדנה יש אמהות שניות ואבות נוספים.

וכפי שהיא תמיד ראתה את החלק המלא בכל דבר אפילו אם הוא הרבה פחות מחצי , אנחנו מנסים להתנחם ולהודות על הזכות העצומה להיות לצידה עשרים שנה שהם הרבה הרבה הרבה פחות מחצי , מודים על הזכות העצומה שבחרה בנו להיות לה הורים, משפחה, חברים, וללמוד ממנה כל כך הרבה על החיים. להתנחם בכך שחייה את חייה בעוצמה, ,מלאת תשוקה ואנרגיה כאילו חייה חיים שלמים, שלמים בתוכן ובאושר שיצקה לתוכם בכל רגע בחייה, להתנחם בזכות העצומה שהייתה לנו לאפשר לה לממש את עצמה ולהיות שם לצידה בכל התלבטות, כמו שהיא אמרה: "משפחה שלי, אתם הכח שלי."

דנה שלנו ממשיכה להכות גלים ולהפיץ אור לעולם גם היום ,כל פעם אני מתרגשת לשמוע על עוד מישהו שממשיך להפיץ את האור של דנה, אנשים שהתחילו לעשות דברים בהשראה של דנה,להדליק נרות שבת, לקרוא פרקי תהילים, לברך על הקידוש עם מחלק יין כמו שדנה אהבה, חברה שעובדת במקום ציבורי שמה לעצמה פתק תזכורת לעשות כל יום מעשה טוב אחד כלפי הזולת, אמא שהחליטה שתקדיש יותר זמן איכות לילדים ופחות לכעסים, בן שכבה של דנה שלאחר המקרה פתח עמותה לסיוע פסיכולוגי במצב של אובדן, ועוד המון דברים שמחממים את הלב .כי האור של דנה לא כבה, הוא ממשיך להאיר ואפילו בעוצמות.

דנה אהובה שלי, אומרים שנשמה גבוהה וטהורה כמו שלך הגיעה לעולם להאיר, לעשות תיקון וללכת, הטבעת חותם עצום ביקום הזה, והשארת לנו מורשת וצוואה לא כתובה שצריך לקיים.

תהיו נאמנים לעקרונות שלכם, תקשיבו לאני שלכם, תגידו תודה עם חיוך גם עבור דברים מובנים מאליהם, תטרפו את החיים, תאהבו את הבריות ואת עצמכם, תגשימו חלומות ותעזרו גם לאחרים שאתם רואים בדרך, תקדישו זמן איכות לסבא וסבתא, אל תשארו במקום שלא טוב לכם בו, אל תתיסרו במחשבות שלא מקדמות אתכם, תשמרו על סביבת חיים נקיה, תחיו בעוצמה ,תשתמשו במילים מדויקות מבלי לפגוע , תסתכלו על האנשים שכמעט ולא שמים לב אליהם,

תחשבו דנה, תעשו דנה ,תרקדו את החיים !!!

יואל גמליאל ראש המועצה היקר שלנו

ברגעים אלו בזכותך נסגר מעגל חייה הארציים של דנה בגדרה

כשכף רגלה הקטנה של דנה דרכה לראשונה בגדרה לפני כמעט 14 שנה ,דנה היתה אז בכיתה ב' נתקלנו בקשיים לשבץ אותה לבית הספר , ואתה פשוט לקחת אותנו איתה יד ביד ונפגשנו ממש פה מעבר לכביש ועזרת לנו בפשטות ובגובה עיניים

וכעת אנחנו עומדים כאן כולנו במרכז דנה ע"ש דנה בן עובד , בסמוך לשכונת גולדה הצעירה והשוקקת חיים ,בה כל השמות בשכונה ע"ש נשים עוצמתיות ומובילות ,ומגשימים בזכותך לדנה היקרה שלנו את החלום, ואין יותר מתאים מהמקום הזה להנצחה של היקרה שלנו.

בספר מחזור א של בית הספר רימונים דנה כתבה

"כל היום שרה ורוקדת להקים סטודיו אני חולמת "

בראיון לעיתון לאישה דנה אמרה שהחלום שלה "להיות רקדנית מפורסמת בארץ ובעולם "

אין מילים שיכולות לתאר עד כמה אנחנו מוכירים לך תודה

תודה שאתה מלווה אותנו ברגעים משמעותיים כל כך

תודה על הובלת קהילה מחבקת ועוטפת וחמה בישוב המדהים הזה

תודה גדולה על התמיכה והליווי לליאת מנהלת מרכז אופק, לדגנית סער מנהלת המחול, לאביחי יוסף מפוזיטיב , ולכל מי שעוזר ומלווה אותנו יומיום.

כלום לא מובן מאליו !

חיפשתי שיר שילווה את סרטון ריקוד החיים של דנה שנציג במעמד המרגש הזה, ואז התעוררתי עם מסר מדנה שנשמיע את השיר fame והמילים של השיר-

"תסתכלו עלי וספרו לי מה אתם רואים

עוד לא ראיתם את הטוב שבי

תנו לי זמן אני אגרום לכם לשכוח את השאר