גביע דנה בן עובד 2023- זו השנה השלישית שמתקיים בבית חינוך רימונים, המקום בו דנה היתה בת מחזור ראשון של בית החינוך

תודות

ראש המועצה יואל גמליאל, מנהלת אופק ליאת והאב, מנהלת הספורט אורלי כהן, מנהלת בית החינוך רותם גורן, רחמים ושימרית האלופים, צוות ומורי בית החינוך רימונים, תלמידים יקרים.

תודה על הכל !!

תודה שהפכתהם את המורשת של דנה למסורת שעוברת פה כל שנה, תודה לכולכם שאתם בוחרים לשמוע ולקיים את הצוואה של דנה שלנו- זו העדות שדנה חיה בנינו ומהווה השראה עבורנו גם אחרי לכתה הפיזי, אין מרגש מזה !

יום שישי נכנסתי לספר על דנה בכיתות ה-ו, וזה היה מרגש כל כך, השאלות שלכם, ההקשבה, המילים שלא נאמרו וראיתי אותם בעיניים- קשה לתאר כמה ריגשתם, גם כשרצתם לראות את דנה בתמונה המתנוססת במיסדרון פה בבית חינוך רימונים.

הריקוד והספורט היה עבורה מרכז החיים, רקדנית מבטן ומלידה רקדה כל חייה מלא סגנונות רקוד -סטפס, התעמלות אומנותית, התעמלות קרקע, מודרני, והמון היפהופ, ובעיקר רקדה את החיים בשמחה בתשוקה ובאור גדול . החברים אמרו שאף פעם לא ראו את דנה עצובה, תמיד מחייכת ורק לפעמים עצבנית.

לא רק ברקוד וספורט דנה התבלטה, היא הקדישה מזמנה לעולם טוב יותר, תמיד ראתה את האחר ואת השונה, ודאגה לעשות טוב לאנשים השקופים שרוב האנשים לא מתייחסים אליהם,להגיש כוס קפה למנקה הרחובות,  העירה לחברה שזרקה פסולת על הרצפה ואמרה לה "שמישהו מבוגר כמו סבא שלה יצטרך להרים מהרצפה" ,נלחמה עבור אנשים שהתבישו להביע את דעתם בדיוק כפי שנלחמה על דעתה, הקדישה זמן איכות לשיחות ובדיחות עם סבא וסבתא, תמיד הייתה בהודיה על מה שיש -היא כתבה "תודה שיש לי גוף ואפילו את כל החלקים בו, תודה שאני נושמת לבד, תודה שהתעוררתי בבוקר כמעט 17 שנה , תודה שחזרתי לרקוד אחרי בגרויות, שיש לי בית שאני אפילו שמחה לארח בו" וכששאלו את דנה בגיל  16 בעודה בריאה  איך היא רואה את העתיד שלה היא ענתה "יש אנשים שבחיים אוהבים לשבת,לעמוד, להיות סטטיים במקום הנוח להם, אני רוצה לרקוד את החיים- לגוון בהם, להסתקרן, לנוע. חשוב לזכור שהרקוד כולל בתוכו גם הצלחות וסיפוקים , אך ברקוד יש גם הנפילות, כאב ,זמן מנוחה והפסדים. לפעמים החיים לא מאפשרים לנו לרקוד בדרך בה אנחנו רוצים, מה שמאלץ אותנו לחפש דרך אחרת"

תטרפו את בחיים, תשמרו על טוהר המילה, אל תהססו להגשים את עצמכם, תהיו טובים כלפיכם וכלפי אחרים, תושיטו יד למי שזקוק, תתמכו בחלומות של חברים ותהנו מהצלחות שלהם כאילו היו שלכם, תכבדו את מי ששונה ממכם בדעה או במראה ,תקדישו זמן איכות למשפחה לסבא לסבתא,  תגידו תודה עם חיוך גם על דברים מובנים מאליהם, אל תתיסרו במחשבות שלא מקדמות אתכם. פשוט תרקדו את החיים

וכפי שדנה תמיד הסתכלה על חצי הכוס המלאה בחיים- אנחנו מודים על הזכות העצומה להיות לצידה עשרים שנה שהם הרבה הרבה פחות מחצי  , דנה כמו זרקור של אור במרכז הבמה ככה תמיד הורגשה הנוכחות הסוחפת שלה

דנה אומנם לא  איתנו בנוכחות הפיזית כבר כשנתיים ושלושה חודשים, אבל היא השאירה את הנשמה המיוחדת שלה פה, איתנו, בכל מקום ! דנה היא מפץ אור גדול, ואצל כל מי שנגעה בו הותירה גחלילית של אור.

בסיום השבעה התכנסנו ואמרנו שמהיום כולנו "חושבים דנה, עושים דנה " מאחר והיתה מודל השראה והערצה.

אדם לא מת עד שאחרון החיים הזוכר אותו, מת 

כולנו - חושבים דנה, עושים דנה